פודקאסטים חינוכיים או פודקסטים חינוכיים? מאיפה מתחילים ואיך יוצרים אותם?
פודקאסטים – טכנולוגיה ללמידה או למידה טכנולוגית?
-יוני לביא-
בכל תקופה קמה טכנולוגיה חדשה שמשנה את אופי חיינו או את אופי העבודה של המשק המסחרי והוא זולג בקצוות שלו או משתלב כמובן מאליו גם בעולם החינוך.
יש למשל עדיין בתי ספר שמתמודדים עם שאלת השימוש בטלפונים חכמים בכיתה בעוד אחרים מרשים שימוש בהם בשיעור, או אף מגדילים ומספקים טאבלטים לתלמידים. יש בתי ספר בהם מורים נכנסו לעולם ה Ai, אם כיוזמה אישית ואם כתוכנית בגפ"ן (וזאת למרות הבעיות האבטחה והפריצות של המערכות למשתמש בסטנדרטים של משרד החינוך) ולעומתם יש מי שדוחה על הסף את כניסת הבינה המלאכותית.
בשנים האחרונות, בין כל הטכנולוגיות, בין הVR וצ'אטבוטים, עושה לו חייל הפודקאסט – ההסכת. הוא החל כדרך נוספת להעשרת התלמידים בחומרים או העמקה ועבר למקום שבו תלמידים מייצרים פודקאסטים כחלק מהפדגוגיה, שאף מוכרת כהערכה חלופית בבגרות.
המתנגדים יגידו שזה עוד להיט רגעי שיחלוף ועד שהמורים ילמדו לעשות זאת – הוא יעלם בהיסטורית החידושים ויגיע אחר במקומו. יהיו מורים שיתנגדו לו כתוצר הערכה כוון שהם בדעה שרק עבודה כתובה ראויה להיקרא עבודה וכל השאר זה רעש טכנולוגי. ויהיו גם כאלו שלא יסכימו לשמוע על פודקאסט כתוצר הערכה כי קובץ אודיו הוא בעניהם תוצר בעייתי לפעולת ניקוד ומשוב בציון, גם כי לא הוכשרו המורים לזה (מישהו למד בסמינר למורים איך מנקדים שאלה כתובה?) וגם טכנית נראה שזאת עבודה מורכבת בהקשבה ("איך אני אקשיב?", "מה? עכשיו להקשיב לכל הפודקאסטים?")
אז נתחיל ב"למה" בכלל צריך פודקאסטים בהוראה?
הפודקאסט בהוראה
לפני שניכנס לניתוח מעמיק של פודקאסטים בהוראה על פי מודלים חינוכיים ישנים ומוכרים ומודלים חדשים של שילוב טכנולוגיות, נמקם את היתרונות הברורים של המדיום בחינוך.
כשתלמידים נדרשים ליצירת פודקאסט הם עוברים תהליך שבו הם מתעסקים במדיה אבל סופגים תהליכים חינוכיים וחברתיים רבים כמו:
פיתוח מיומנויות אורייניות: התלמידים לומדים לקרוא, לתמצת, למדרג, לכתוב, להקריא, לערוך ולהפיץ.
שיתוף פעולה: בחלק מהפורמטים נדרשת עבודת צוות, שיתוף פעולה קבוצתי, סבלנות וסובלנות.
יצירתיות: עיבוד מידע לכדי דיבור רציף, עם מהלך סיפורי וחשיבה על המאזינים שדורשת יצירתיות.
חשיבה ביקורתית: קריאת חומרים וסינונם, הבנה באיכות ואמינות מקורות המידע, תהליך יוצר של חשיבה שונה מהיומיום ויציאה מהסטטוס של ספיגה בלבד.
הגברת מעורבות: שימוש בטכנולוגיה שכובשת את העולם, מביאה את התלמידים להגברת מעורבות בלמידה. התוצר הפומבי מביא אותם ללקיחת אחריות על הדרך והתוצר. תופיעה לה פתאום מוטיבציה פנימית חזקה לתוצר ראוי.
פודקאסט חינוכי
חלקנו רגילים כבר להגדרה "פודקאסט" וצורכים מהמדיום הזה בצורות שונות. חשוב לעשות הפרדה בין מה שאנחנו מכירים לבין המושג "פודקאסט בהוראה".
פודקאסט מקצועי (ללא שיפוט אם הוא נעשה בצורה מקצועית או לא) מופק בעיקר לצבירת מאזינים, לשיווק עצמי, להגדלת חשיפה וכו'. פודקאסט חינוכי נועד להתמקד בתהליך החינוכי שעובר היוצר, ללא פוקוס על רמת ההפקה ולעיתים גם תוך התעלמות מתוצרים שלא ניתנים לשיתוף האזנה בגלל איכותם הטכנית.
גם המורים שמדברים על פודקאסט עם תלמידים לא מתכוונים להפקות פאר ולא ערוצי פודקאסטים וסדרות של תוכניות, אלא לקטעי קול של תלמידים, מופקים באורכים ובפורמטים משתנים. קלות ההכנה ההפקתית מצד אחד ביחד עם השקעה תחקירית גדולה, הן הסיבות ליצירה פוריה שיכולה לגעת בכל שכבת גיל וכל נושא.
מדובר אומנם בהרחבת המושג ומתיחתו לשוליים, אבל כשהעיסוק הוא חינוכי ולא עצלנות הפקתית – זה מותר, הגיוני ואף חשוב.
מודל לכל פודקאסט
לפני שניכנס לעומקם של מודלים חינוכיים ונמצא בהם את הפודקאסט כמוביל ביכולת המימוש של הדרגות הגבוהות שלהם, נבין תחילה מה משמעות המודלים החינוכיים.
אלו נבנו ככלים ותיאוריות שנועדו להנחות אנשי חינוך בתכנון, הוראה והערכת למידה. השנים שעוברות משנות מטרות חינוכיות ודרכי עבודה ולכן המודלים מתפתחים ומתמודדים עם הצרכים המשתנים. ההתפתחות מנסה לגבש גישות יעילות יותר להוראה עדכנית.
ההתפתחות של תוכניות מסורתיות החלו בשנות החינוך המודרני הראשונות – החינוך הפרונטלי, כשהמורה היה המרכזי בלמידה והתלמיד היה פסיבי ומשנן בלבד. לאחר מכן עברו ללמידה חוויתית, משם למודל התנהגותי ועוד ועוד, עד המודלים הקונסטרוקטיביסטים שמתמקד בלמידה פעילה ובתהליך שבו התלמידים בונים את הידע שלהם באמצעות אינטרקציות עם העולם ועם הסביבה. הלמידה במודלים האלו היא אינבדואלית ומשותפת ביחד (מי אמר פודקאסט?).
במקביל אליהם, ישנם המודלים שמבוססים טכנולוגיה. אלו באים לשלב את הטכנולוגיה בהוראה לשם שיפור הלמידה והצעת דרכים חדשות להוראה.
שימו לב! לא מדובר בהוראת טכנולוגיה! אלא טכנולוגיה ללמידה שמשפרת הוראה ולימוד.
מודל ארבעת ה-C
המודל הזה מותאם לימינו כי הוא מהווה בסיס לחדשנות. צוותי החינוך משתמשים בו בלי לדעת את המודל ופרושו, אבל אפשרי יהיה מעתה להכניס את הפעולות לתבניות שיסייעו לבצען ולעשות בניהן הקשרים. צוותי חינוך שמאמצים את המודל כקו מנחה מובילים את התלמידים למאה הבאה.
המודל הוא מסגרת חינוכית שמתמקדת במיומנויות ופיתוח יכולות שלא נשארות בתיאוריה אלא עוברות לפרקטיקה, לחיים, לעבודה וכו'
Critical Thinking - חשיבה ביקורתית
סוג חשיבה זה נותן לנו את היכולת לנתח ולהעריך מידע באופן מושכל. ביצירת פודקאסט היוצרים מחוייבים באלמנטים כמו בחינת מקורות והערכתם, השוואת והצלבת מקורות מידע ובחינת טענות. החשיבה הביקורתית מאפשרת לתלמידים היוצרים להבין תהליכים, מורכבות, לשאול שאלות, לשפוט תשובות ולמצוא פתרונות יצירתיים.
Creativity - יצירתיות
חיבור רעיונות ישנים ויצירת חדשים, חשיבה מחוץ למקובל, לפתור בעיות בצורה מקורית ולהמציא דרכי גישה חדשות לידוע מראש. היצירתיות היא כשרון אישי אבל מהלך קבוצתי. ביצירת פודקאסט התלמידים מפתחים דרכים חדשות להגשת והנגשת המידע הצבור, פיתוח פורמטים חדשים ושימוש במרכיבים מקוריים לפודקאסט.
Communication תקשורת
היכולת לחשוב בקול רם, להביע את המחשבות, את הרעיונות והדעות בצורה ברורה ומשכנעת. כל ערוצי התקשורת הכוללים: כתיבה, דיבור, הקשבה והיכולת להבין וליצור אותה במדיה השונים. היכולת לתקשר היא קריטריון חשוב בהתפתחות אישית בתוך חברה והמון, במיוחד בעידן טכנולוגי שבו השפה משתנה. כשיוצרים פודקאסט, יש תחקיר שמאגד מספר מקורות תקשורת (כתובה ומשודרת בפלטפורמות שונות) ואחרי עיבודם יווצר תוצר תקשורתי חדש שתפקידו לקרב אנשים לרעיון או לסיפור.
Collaboration שיתוף פעולה
הולכים ונעלמים המקצועות האישיים – כולם צריכים בסוף לעבוד בשיתוף אחרים. שיתוף הפעולה הוא היכולת לעבוד כקבוצה לשפ השגת מטרה משותפת. לשם כך יש לחלק תפקידים, להציב זמנים, לקבל החלטות, לפתור מחלוקות ולדעת לקבל היררכיה. ביצירת פודקאסטים בכיתה, גם "היצרנים הבודדים" עוברים סיעור מוחות עם שאר תלמידי הכיתה ומקיימים תהליך של משוב ועזרה הדדית במרכיבים השונים (טכני ותוכן).
מודל SARM
המודל הזה מהווה מסגרת חינוכית שמיועד לשילוב טכנולוגיה בהוראה ובלמידה. יש במודל ארבע רמות של שילוב טכנולוגי וככל שעולים ברמה, יש שילוב רב יותר של חדשנות בלמידה. השילוב הטכנולוגי יכול להפוך את הלמידה למעניינת ומעוררת מוטיבציה פנימית. השיפור הוא גם המיומנויות טכנולוגיות וגם תוכניות. זה מודל שלא בא להוסיף טכנולוגיה לשיעור אלא מציע לבדוק אותה ככלי לשינוי ומיטוב הלמידה. כל מורה ימצא את המקום הנכון לו ולתלמידיו לפי צרכי הלמידה.
Substitution החלפה
ברמה הזאת הטכנולגיה מחליפה כלי ישן יותר אך לא משנה פונקציונאליות. אם תלמידים כותבים במעבד תמלילים (WORD, DOCS) במקום לכתוב במחברת, הם עדיין כותבים אבל בהקלדה במקום ביד. ביצירת פודקאסטים ניתן להחליף כתיבת פתיח לפודקאסט במחברת בהקראת הפתיח להקלדה קולית.
Augmentation שדרוג
ברמה הזאת הטכנולוגיה מחליפה כלי ישן יותר אך מציעה שיפור שלא היה קיים קודם לכן. המעבר למעבד תמלילים עם תיקוני מילים, עריכת משפטים והוצאת כותרות, הוא לגמרי שיפור שלא היה בכתיבה במחברת.
Modification שינוי
ברמה הזאת הטכנולוגיה מאפשרת שינוי משמעותי בדרך אל התוצר, שלא הייתה אפשרית לפני. עיבוד תמלילים משותף למספר תלמידים שעובדים כל אחד ממחשבו על מסמך משותף, לא היה יכול לקרות בלי הטכנולוגיה. בפודקאסטים ניתן להקליט מומחים היושבים בביתם וההקלטה בתוכנת פודקאסטים מרחוק מקליטה אותם. המשימה שודרגה – במקום להקליט חבר לכיתה כי הוא בסביבה, ניתן להקליט כל אדם בכל מקום.
Redefinition הגדרה מחדש
ברמה הזאת הטכנולוגיה מאפשרת יצירת משימות חדשות שלא היה ניתן לעשות לפניה. אם אחרי סיום כתיבת הטקסט במעבד תמלילים מתפרסם בבלוג עולמי – השיתוף הזה לא היה יכול להתאפשר בכתיבה במחברת. בתחום שלנו – הפודקאסטים, ניתן ליצור פודקאסט בינלאומי של מספר תלמידים ממדינות שונות. זאת טכנולוגיה שפורצת דרך למשימה חדשה ואף גלובלית. בלעדיה לא היה ניתן לבצע זאת.
מודל TPACK
מודל זה משלב תוכן, פדגוגיה וטכנולוגיה = Technological Pedagogical Content Knowledge
הוא פותח ממקום שטכנולוגיה היא לא רק תוספת לכלי ההוראה, אלא דורשת שילוב והבנה מעמיקים של ידע, פדגוגיה ואז טכנולוגיה למימושם.
זה מודל שהורחב ממודל קודם שהדגיש את החובה לשלב ידע תוכן ופדגוגיה בהוראה. כשהטכנולוגיה חדרה בסוף שנות ה-80 ותחילת ה-90, בתהליך הולך ומתעצם לכיתות, היה צורך להוסיף את הטכנולוגיה כמרכיב הכרחי בתהליך ולסייע למורים להרכיב את הפאזל מחדש בלי לפחד מהטכנולוגיה.
ידע תוכן Content Knowledge
עוסק בהבנה מעמיקה של נושא הלימוד.
ידע פדגוגי Pedagogical Knowledge
הוא ההכרה בגישות הוראה ולמידה עם ההבנה כיצד ללמד נושאים בצורה אפקטיבית.
ידע טכנולוגי Technological Knowledge
כולו בא להשתמש נכון בטכנולוגיה הנדרשת
המודל בפודקאסט
המודל מסמן את השילוב בין אלו והיחסים בניהם וכשעוסקים בפודקאסטים בהוראה, הם באים לידי ביטוי בצורה הבאה:
תוכן – בחירת נושאים מכל תחום (!) ופיתוחם בצורה מעמיקה ומקצועית. ניתן להשתמש בפודקאסטים להוראה מעמיקה ומרחיבה.
פדגוגיה – שימוש בשיטות הוראה שונות כמו שאלות פתוחות, דיונים, ראיונות ומישחוק כדי לעודד את התלמידים להשתתף. תוכנית הלימודים תכלול יצירת פודקאסטים כתהליך מתחיל, בונה או מסכם. הקלטות קול פשוטות לשם הכרת המדיום ופיתוח מיומנויות דיבור והקשבה.
טכנולוגיה – שימוש בכלים טכנולוגיים להקלטות, עריכות טקסט וקול והפצה של הפודקאסטים, כמו גם הבנה בציוד הטכנולוגי שאיתו מקליטים ועורכים. התלמידים מרוויחים כישורי חיים ולמידת תחום דעת במקביל.
מודל הטקסמוניה של בלום (אחרי עדכון 2001)
כן כן, גם מודל ישן זה (שנות ה-50) שמדבר על סיווג מטרה חינוכית לפי רמות חשיבה ונותן למורים לפתח תוכניות לימוד והערכה, מתאים לנו כמנתח פודקאסטים בהוראה. המודל של בלום יכול להשתלב במודלים ה"חדשים".
בלום חילק את המודל לשש רמות לפי הסדר העולה הבא:
זכירה (remembering) – היכולת לזכור מידע בסיסי כמו עובדות, מושגים או מונחים.בפודקאסטים, השלב הזה יתקיים כשהתלמידים יאזינו לפודקאסטים, יזהו עובדות או מושגים חשובים ויוכלו לסכם את הנשמע כדי לזכור את עקרי הדברים.
הבנה (Understanding) – היכולת להסביר רעיונות או מושגים. בפודקאסטים בהוראה השלב הזה יתקיים כשהתלמידים יסבירו במילים שלהם את הנושאים שהיו בפודקאסט ויוכלו ליצור מפת מושגים שתתאר את התוכן הזה.
יישום (Application) – היכולת להשתמש במידע בהקשרים חדשים. השלב הזה בפודקאסטים יתקיים כשהתלמידים ישתמשו במידע ששמעו אבל בהקשרים חדשים או בפרויקטים אחרים שלהם ואף בנושאי לימוד אחרים.
ניתוח (Analysis) – היכולת לפרק מידע למרכיביו ולהבין את המבנה שלו. השלב הזה יתקיים כשהתלמידים יפרקו את התוכן של הפודקאסט המושמע לחלקים שהרכיבו אותו וינתחו את המבנה וההגיון שבבנייתו תוך כדי דיון בכיתה על הנקודות המרכזיות והטיעונים שהוצגו.
הערכה (Evaluation) – היכולת לשפפוט את הערך של מידע או רעיונות על בסיס קריטריונים מסוימים. שלב זה יתקיים כשתלמידים יוכלו להעריך את הערך של המידע שהוצג בפודקאסט ותתקיים השוואה למקורות מידע אחרים. אפשר לשלב כתיבת ביקורת על הפודקאסט ודיון בקבוצה על האיכות והאמינות של התוכן.
יצירה (Creating)– היכולת ליצור משהו חדש או מקורי באמצעות שילוב של מרכיבים שונים. שלב אחרון זה הוא הרמה הגבוהה ביותר שבו תלמידים יפיקו פודקאסט חדש ומקורי שיתבסס על הנושאים שנלמדו, יכינו אותו וישתפו עם קהל רחב.
השאיפה שלנו היא להגיע לשלב היצירה עם תלמידים בהכנת הפודקאסט, אבל רק אתם יודעים מה התהליך הנכון לתלמידים שלכם. אולי יש להתחיל משלב ראשון ולטפס הסולם, או שיכולותיהם כבר מאפשרים להתחיל בניתוח ולצמוח מעלה.
מכאן, שכניסת תהליכי הכנת פודקאסט, יהיו נכונים כשיכנסו מוקדם ככל האפשר לכיתה ואף בשכבות נמוכות כדי להגיע ליכולות מורכבות יותר בכיתות הגבוהות.
· יוני לביא, מדריך ארצי לרדיו חינוכי, מנהל תחנת רדיו ומורה לתקשורת, מפיק ומגיש פודקאסטים,
יועץ לערוצי פודקאסט ושותף ב"פודיוקיישן" - מיזם חינוכי ייעודי בתחום הפודקאסטים בחינוך.